אני אתחיל בסיפור אישי.
סבא וסבתא שלי זכרונם לברכה נפגשו בסיום מלחמת העולם השנייה. סבא שלי חזר מאושוויץ, וסבתא שלי חזרה מערבות רוסיה, שלשם ברחה לזמן המלחמה. הם נפגשו כשכל מה שיש להם על גופם הוא הבגד שעל גופם. הם חזרו לפולין, ומצאו שלא רק שאין להם כלום, גם הם חשופים עדיין לפוגרומים ולאנטישמיות. הם לקחו את אמא שלי, שרק נולדה, פרי אהבה, וברחו. פשוט ברחו. שנתיים הם חיו כפליטים ברחבי אירופה עד שעלו לארץ בעלייה בלתי-ליגאלית.
אמא שלי סיפרה לי שכשהייתה קטנה בגן חילקו מנות חמות לילדים בגן. גם אם אמא שלי היתה חולה, סבתא שלי יכלה להגיע לגן ולקבל בעבורה את המנה החמה שלה, כדי שתאכל. כשאני מנסה להסתכל על הסיטואציה מנקודת מבטה של סבתי זכרונה לברכה, שבמשך שנים קודם נמלטה על נפשה. אוכל לא היה דבר מובן מאליו, וגם חייה לא, מדובר כאן בערכים נפלאים ועליונים. זוהי ארץ ישראל הישנה והטובה! ואתם יודעים מה הכי אבסורד בסיפור הזה? שבשנות החמישים מדינת ישראל לא היתה יותר עשירה מאשר היום!!! איכשהו נמצא הכסף לדאוג לרווחת התושבים.
מה קורה היום? למותר לציין שהיום בישראל אין דאגה לארוחות חמות לילדים בביה"ס ובגן. אבל דווקא יש עמותות או ארגונים שכן מספקים את השירותים האלה ובתמורה מקבלים מצביעים פוטנציאלים וכוח פוליטי. אז איפה ארץ ישראל הישנה והטובה???
דוגמת הארוחות החמות בגן היא רק דוגמה קטנה על מנת להמחיש למה אני מתכוונת כאשר אני אומרת שמדינת ישראל צריכה להיות יותר סוציאליסטית ולדאוג למעמדות החלשים. אבל לא רק, גם למעמד הביניים שקורע תחת נטל הפרנסה וגידול הילדים והוצאות לדיור, מים, חשמל, גז, אוכל....
סבא וסבתא שלי זכרונם לברכה נפגשו בסיום מלחמת העולם השנייה. סבא שלי חזר מאושוויץ, וסבתא שלי חזרה מערבות רוסיה, שלשם ברחה לזמן המלחמה. הם נפגשו כשכל מה שיש להם על גופם הוא הבגד שעל גופם. הם חזרו לפולין, ומצאו שלא רק שאין להם כלום, גם הם חשופים עדיין לפוגרומים ולאנטישמיות. הם לקחו את אמא שלי, שרק נולדה, פרי אהבה, וברחו. פשוט ברחו. שנתיים הם חיו כפליטים ברחבי אירופה עד שעלו לארץ בעלייה בלתי-ליגאלית.
אמא שלי סיפרה לי שכשהייתה קטנה בגן חילקו מנות חמות לילדים בגן. גם אם אמא שלי היתה חולה, סבתא שלי יכלה להגיע לגן ולקבל בעבורה את המנה החמה שלה, כדי שתאכל. כשאני מנסה להסתכל על הסיטואציה מנקודת מבטה של סבתי זכרונה לברכה, שבמשך שנים קודם נמלטה על נפשה. אוכל לא היה דבר מובן מאליו, וגם חייה לא, מדובר כאן בערכים נפלאים ועליונים. זוהי ארץ ישראל הישנה והטובה! ואתם יודעים מה הכי אבסורד בסיפור הזה? שבשנות החמישים מדינת ישראל לא היתה יותר עשירה מאשר היום!!! איכשהו נמצא הכסף לדאוג לרווחת התושבים.
מה קורה היום? למותר לציין שהיום בישראל אין דאגה לארוחות חמות לילדים בביה"ס ובגן. אבל דווקא יש עמותות או ארגונים שכן מספקים את השירותים האלה ובתמורה מקבלים מצביעים פוטנציאלים וכוח פוליטי. אז איפה ארץ ישראל הישנה והטובה???
דוגמת הארוחות החמות בגן היא רק דוגמה קטנה על מנת להמחיש למה אני מתכוונת כאשר אני אומרת שמדינת ישראל צריכה להיות יותר סוציאליסטית ולדאוג למעמדות החלשים. אבל לא רק, גם למעמד הביניים שקורע תחת נטל הפרנסה וגידול הילדים והוצאות לדיור, מים, חשמל, גז, אוכל....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה